<h1>ספר היראה לרבינו יונה</h1>
<h2>דף כט.</h2>
גדל בניך בתלמוד תורה ובמעשים טובים גם לעת זקנה לא יסורו מהם. ולמד לבני ביתך הלכות נדה וחלה ואיסור והיתר דברים הנוהגין בהן פן יאכילוך דבר איסור או לבני ביתן.
<h2>דף לא.</h2>
וכשיסיים תפלתו בבית הכנסת אל ילך מיד, אלא ישהה מעט ואז יצא מבית הכנסת בנחת ובדרך כריעה, ויאמר (תהלים ה ט) יי נחני בצדקתך וגו', וילך. ובלכתו בדרך, אל ישוח יותר מדי, ואל ישפיל סודרו על עיניו, פן יחשב ללעג. ואל ילך בקומה זקופה. כי ההולך בקומה זקופה, דומה כמסלק המורא מעליו, אלא ילך במדה בינונית, לא זקוף ולא כפוף יותר מדי, (אלא) [עד] שלא יראה הבא כנגדו בפניו. וישפיל עיניו, שלא יראה את חברו כנגדו כמלא עיניו.
ומעת קומו להתהלך על הדרך, יכפוף קומתו וישוח ראשו, כי השכינה למעלה מראשו, ולכן נכון לכסות ראשו, ואל יהיה בגלוי-ראש.
<h2>דף לא:</h2>
אם אתה אצל בני אדם שאתה חייב בכבודם כגון אביך ואמך כבדם ותירא מהם ולא תשב במקומם ולא תסתור דבריהם אפילו אם יאמרו דבר שאינו כן אל תאמר אינו כן. היה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבי עברת על דברי תורה אלא יאמר לו אבי מקרא כתוב בתורה כך הוא ומתוך כך יבין מעצמו ולא יתבייש. ואם יש להם דבר עם שום אדם אל תכריע ביניהם ואל תכנס בדבריהם, כי אף הנכנס בדברי חברו נקרא גולם. כללו של דבר כל מה שיוכל לתלות הכבוד בהם אם הוא מדבר בשמם או בשליחותם יתלה הכבוד בהם ולא בו. ומאד יש להזהר בכבודם כי הוקש כבודם לכבוד המקום והמצערם כאילו צער עצמו [כביכול]. וחייב להאכילם ולהשקותם, ולהלבישם ולהנעילם, ולהכניסם ולהוציאם, אך כל מה שיעשה להם יעשה דרך כבוד כי יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם ויש מטחינו ברחיים ומכניסו לגן עדן. אל ידבר על דבריהם בשום ענין, אפילו אם יזרוק ארנקי לים או לאור אל יכלימהו. ואם שמע אדם מדבר עליהם שלא כהוגן יקהה את שיניו ויאמר לו שקר אתה דובר, אך אין לו להכות את חברו על כך. ואף שתיקה יפה במקום שאין כבודם כגון שהוא יודע שאם ימחה בו יוסיף האחר לומר עליהם דברי גנאי יותר ויותר, ורצונם הוא כבודם, והם שמחלו על כבודם כבודם מחול.
<h2>דף לב:</h2>
והוי ירא מן החכמים כמו שדרש רבי עקיבא (פסחים כ"ב, ב') את ד' אלקיך תירא, את לרבות תלמידי חכמים. והדבק בהם ובדרכיהם הטובים, ועמוד מפניהם, ומפני הזקנים אפילו אינם חכמים, ובטל רצונך מפני רצונם.
<h2>דף מא.</h2>
והתרחק מן הנדרים, כי בעון הנדרים בנים מתים, ואשתו של אדם מתה. ומן השבועות ומן הכעס, כי כל הכועס, מבלבל דעתו ורוחו ולא יתיצב באהבת הבורא. וכן אמרו רבותינו [ברכות כ"ט ע"ב] לא תרתח ולא תחטא. ובכמה מקומות דבר שלמה בחכמתו (קהלת י"א י') והסר כעס מלבך. (שם ז' ט') כי כעס בחיק כסילים ינוח. [קידושין מ"א ע"א] הרגזן לא עלתה בידו אלא רגזנותו. וגם משה רבנו שהיה אב לחכמים ולנביאים, כל מקום שבא לכלל כעס, בא לכלל טעות. ואפלו אם עשה לך אדם שלא כהוגן, אל תקפיד ולמוד מהלל ענותן זכרונו לברכה. ואף [נ"א. אך] להטיל אימה בתוך ביתו, מצוה להראות עצמו כעסן ודעתו מיושבת ורוחו נחה, ואל יטיל אימה יתרה, אך במדה בינונית. ואל יקרע כליו בחמתו, אף לא ישחית כל-מאומה. ויכוף את יצרו מכל אשר יתאוה, אף משיחה בטלה, כי מה יתרון בדברים שלא לצרך, אין זה כי אם הרבות פשע.
<h2>דף נז.</h2>
והוי ירא מן החכמים כמו שדרש רבי עקיבא (פסחים כ"ב, ב') את ד' אלקיך תירא, את לרבות תלמידי חכמים. והדבק בהם ובדרכיהם הטובים, ועמוד מפניהם, ומפני הזקנים אפילו אינם חכמים, ובטל רצונך מפני רצונם.
<h2>דף ע.</h2>
אל תשמיע לאזנך במתכוין קול אשה משוררת, כי קול באשה, ערוה. שערה וכל האמור בשיר השירים, ערוה. קול, שער, שינים, צואר, כל האמור בפרשה לשבח. ואסור (לו) להסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה לזון עיניו מן הערוה. וכל המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה, אפילו קבל תורה כמשה רבנו מידו של הקב"ה לא ינקה מדינה של גיהנום.
<h2>דף ע:</h2>
ויהיה מקדים בשלום כל אדם אפילו אינו ישראל. כדי שיהיה אהוב ונחמד לבריות, אך לא בשלום אשה.
<h2>דף פא:</h2>
אל תתיחד עם שום אשה, אפלו בתך או אחותך, ואפילו פנויה, חוץ מאשתך ואפילו היא נדה ואמך. ואיזהו יחוד, סגור במפתח או במנעול, זהו יחוד האמור בתורה (דברים יג ז) כי יסיתך אחיך בן אמך וגו', ואפילו עם שתי נשים. וטוב לזהר אפלו בפתח פתוח לרשות הרבים משבת עם אשה אחת.
